בירה, ארטיק וקוקטייל

בסופ"ש שעבר החלטנו לצאת קצת מבודפשט. העיר אומנם כיפית בקיץ ויש המון מקומות לשבת בהם ליד הנהר, אבל רצינו מקום שאנחנו לא נמצאים בו כל הזמן. החלטנו לנסוע למה שבעבר כבר החלטנו שזה אותו דבר כמו בודפשט רק בקטן. ברטיסלבה, בירת סלובקיה.

מדובר בקצת פחות משעתיים נסיעה מבודפשט, כולל ההתברברות הקלה כשהגענו לעיר. כבר היינו בברטיסלבה בדיוק לפני שנה, ולכן הפעם לא טרחנו בכלל לעשות את הסיבוב שמכסה את כל האתרים שמומלצים לראות ולוקח בערך שעה, אלא החלטנו שנסתובב קצת, נאכל צהריים, נלך להכין ארטיק במו ידינו (האטרקציה המרכזית בעיר מבחינת הילדים) ונחזור. ואכן, הסתובבנו קצת בפארק, משם לעיר העתיקה ומשם למקום שזכרנו שאנחנו רוצים לאכול בו. בפעם שעברה הצלחנו ליפול על מלכודת תיירים שהגישה אוכל איום, ולכן הפעם הקשבנו לטיפ של עצמנו והחלטנו להימנע מהקוויזין הסלובקי וללכת על משהו מעודכן יותר.

האוכל היה מצוין ומייד כשסיימנו ניגשנו למקום שני מטר מאורביס, שמגיש את מה שהיה האטרקציה האמיתית מבחינת המבוגרים.

כיוון שהילדים קצת השתעממו בעוד האופנוען ואני משתפכים על הבירות שלנו, שלחנו אותם למשימות כמו "קח את המצלמה של אבא וצלם מה שבא לך. אל תחזור לפני שיש לך שלושים תמונות", או "אחיך לקח את המצלמה של אבא. לך תעקוב אחריו בלי שהוא ישים לב ותראה מה הוא עושה איתה". כשנגמרו לנו המשימות עברנו לשוחד רגיל: אם תיתנו לנו לשתות את הבירה בשקט תקבלו את הארטיק יותר מהר. שוחד, שיטה לחינוך ילדים כבר שנים.

ומשם באמת הלכנו למקום שזכרנו מפעם שעברה, המקום שבו עושים ארטיקים בעצמכם.

משם פסענו ברחבי העיר העתיקה בלי כיוון מוגדר, סתם שוטטות נעימה.

משם עוד הלכנו לגינת השעשועים הממש שווה ליד הקניון החדש של ברטיסלבה, נתנו לילדים להוציא את כל הסוכר מהארטיקים בקפיצות בטרמפולינה, וכשהם כבר ממש התעייפו יצאנו בדרך חזרה להונגריה. בלי לשכוח כמובן לעבור בסופרמרקט מקומי ולהצטייד בקצת בירה סלובקית. יאמי.

יום למחרת הוזמנו כולנו לברביקיו אצל המשפחה הגרמנית. כשזה מגיע לקיץ בבודפשט, כל מה שאתם צריכים זה חצר ירוקה וטרמפולינה. תוסיפו לזה שתייה והסתדרנו.

ומשם, מרוצים ושבעים, התגלגלנו הביתה לעוד שבוע של קיץ.