על עזרה
על כל כך הרבה דברים אני רוצה לכתוב אבל איכשהו זה מתמוסס לי. אז אני אנסה לתפוס פה כמה דברים לפני שזה שוב נעלם בנבכי אלצהיימר הנעורים.
כבר כתבתי פה כמה הדהימה אותי העזרה שזכיתי לה מחברות בשנה שעברה. חברות שלקחו לגן ואספו מהגן והביאו ארוחות ערב לכל המשפחה ופינוקים קטנים לימים הכי קשים. חברות שהתאגדו ביניהן ועשו תורנויות בישול ובייביסיטר בלי שבכלל ביקשתי (ולא כי לא הייתי צריכה, כי פולניה). חברות שידעו שאני לא במצב שרוצה לראות מישהו, אז פשוט דפקו על הדלת וכשפתחתי מצאתי סיר מלא וזר פרחים מחכים על המפתן.
להמשיך לקרוא