סיכום חנוכה

השנה החלטנו שאנחנו הולכים על חנוכה בשיא הכוח. כי אם אנחנו לא חוגגים חנוכה הילדים לא יהיה להם מושג, ולעומת זאת בגן ובכל מקום אחר טוחנים להם את כריסמס, ומתישהו הם הרי יצטרכו לגלות שאנחנו יהודים אז עדיף להתחיל מוקדם. למרבה המזל אמא שלי הגיעה לביקור בטיימינג מושלם, וככה חידשה קצת את מלאי הסביבונים המגניבים שלי פלוס הביאה לי מטבעות זהב, נרות ועוד כמה אקססוריז של חנוכה.

אז פצחנו בחגיגות החנוכה בהדלקה של נר ראשון, בהשתתפות אמא שלי, חברתי הישראלית שגרה כאן הדס והבן של הדס, גיא, שבגיל של גומבוץ. אמא שלי, שהגיעה לפה טרייה אחרי סדנת אפייה עם שמרים, הביאה אותה בבצק שהיא הכינה לסופגניות. היה מעולה. היה כל כך מעולה שגם בהדלקת הנר הבאה הילדים ביקשו סופגניות, ואמא שלי עשתה עוד הפעם. והפעם הכינה כמות בצק כפולה כדי להקפיא ולהשתמש כשיבואו אורחים להדלקת נר אחרת.

בהמשך החג, אחרי שאמא שלי עזבה עוד אירחתי כאן להדלקות נר את ההורים של האופנוען וגם את השכנים שלנו, שהתגלו כיהודים. לכבוד השכנים הפשרתי את הבצק שאמא שלי השאירה לי, חילקתי אותו לסופגניות, מילאתי בריבה ופצחתי בטיגון.

ויש לי טיפ אחד לעצמי לחנוכה הבא: בפעם הבאה תתאמני לפני שאת מטגנת את הסופגניות כדי להגיש לאורחים. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שטיגנתי סופגניות, לא ברור לי מה השתבש, אבל הצלחתי לשרוף צד אחד של הסופגניות, ולהשאיר את חלקן האחר די נא.

האורחים שלנו היו קצת מזועזעים. לא מאשימה אותם, זה היה מאוד מנומס מצידם לגמור את הסופגניה האחת שהם לקחו. אפילו הילדים השאירו את החלק הקשיח של הסופגניות בצלחת. לא נורא, העיקר החברה, לא?

ואז נפניתי לפרויקט הגדול – מסיבת החנוכה בגן. הפעם היו לי שתי מסיבות לארגן, אחת בקבוצה של גומבוץ ואחת בקבוצה של דובוש, ואף אחת מהגננות לא טרחה אפילו להעמיד פנים שהיא מבקשת יפה, אלא שתיהן פנו אליי בשיא הטבעיות ש"צריך לקבוע תאריך למסיבת החנוכה שתארגני". גם שאר האימהות היהודיות של הגן (מספרן הולך וגדל משנה לשנה, פתחתי כנראה טרנד של יציאה מהארון היהודי) בירכו אותי בלבביות על היוזמה והמשיכו הלאה. זה בסדר, כבר השלמתי עם מעמדי כאמא המתלהבת.

ערב לפני המסיבה הכנתי לביבות לשתי קבוצות, ולפני שאתם מוחאים כפיים אני צריכה להודות שאמא שלי הביאה לי שקיות לביבות להכנה מהירה (שקט איריס!!). אבל מה שכן הכנתי גם עוגיות וחתכתי עם החותכן שחגית הביאה לי לפני שנה לצורה של חנוכיות.

המסיבה הראשונה הייתה בקבוצה של דובוש וכצפוי הייתה פשוטה ונעימה. הדלקנו נרות, סובבנו סביבונים, לבשנו כתרים עם נרות על הראש, צבענו דפים עם דפים עם ציורים של חנוכה, ניסינו להרגיע את הילדה שהתחילה לבכות מהסביבונים שעושים מוזיקה והרבה אורות, שמענו קצת שירים בעברית, נו, אתם יודעים מה עושים במסיבה של חנוכה. היה מאוד נעים.

ואז הגיע השעה לעבור לקבוצה של גומבוץ, אלא ש –

הנרות עוד לא כבו. (בתמונה אתם רואים את החנוכייה שלי מימין, ולידה איזו חנוכייה פושטית במיוחד שאני חושדת שהגננת פילחה מאיזה אירוע של חב"ד שאלוהים יודע איך היא התגלגלה אליו, כי זה מסוג החנוכיות שחב"ד יחלקו והיא גמגמה משהו כששאלתי אותה מאיפה זה). ואנחנו הסברנו לילדים, אחרי שכולם רצו לנשוף על הנרות, שזה מאוד שונה מנרות יום הולדת והכי חשוב לא לכבות אותם. נאלצתי לחכות, והיה שם ממש נס של חנוכה הסיקוול, כי בדלי נרות קטנטנים ועדיין בערו שעה. טיפ לשנה הבאה: למצוא נרות קצרים.

ואז עברתי לקבוצה של גומבוץ. הילדים בקבוצה של גומבוץ כבר עברו שתי מסיבות חנוכה בשנים קודמות, וכזכור בשנה שעברה אפילו סיפרתי להם גירסה מאוד מופשטת ולא כל כך קשורה לסיפור המקורי של חנוכה. אז הפעם הגננת שלהם פנתה אליי לפני ואמרה שהם מוכנים לקבל קצת מושגים יותר אמיתיים על חנוכה ואני יכולה לשלב את זה בסיפור.

אז גם השנה סיפרתי לילדים על משפחת המכבים, אבא, אמא, ילד, ילדה וחתול, ושילבתי מילים חדשות בסיפור. השנה, בניגוד לשנה שעברה שמשפחת המכבים סבלה מבעיית תאורה מצערת בבית שלה, הייתה בעיית התאורה בבניין ליד הבית של משפחת המכבים, בניין שקוראים לו בית המקדש. וכל הסיפור הזה קרה בארץ ישראל לפני המון שנים, אמרתי לילדים, כשאפילו סבתא שלהם וסבתא של סבתא שלהם עוד לא נולדו. ואחד הילדים אמר:
אפילו את היית תינוקת?
מכה מתחת לחגורה על ההתחלה. חייכתי ואמרתי שעוד לפני, וסימנתי לעצמי בראש לא להזמין את הילד החוצפן לפליידייט לעולם.

אניווי, התגברתי על ההפרעה והמשכתי בסיפור, חנוכה הוא חג יהודי. כמו כריסמס? שאל מישהו, ואני עניתי שכן, בדיוק, גם כריסמס וגם חנוכה הם חגים, רק שחנוכה הוא חג יהודי. מזל שאף אחד מהילדים לא שאל מה זה יהודי, כי לזה שכחתי להכין תשובה ואני לא סגורה אם הייתי עולה עם תשובה מתאימה לגיל הזה.

אחרי הסיפור הדלקנו נרות ועברנו לסביבונים, לחלוקת מטבעות זהב למי שהצליח לסובב וגם לילדים עם פחות קואורדינציה, שמיעת שירי חנוכה בעברית ולקינוח יצירה עם סמלי חנוכה. טיפ לעצמי: בפעם הבאה להלביש לגומבוץ משהו קצת פחות שווה מהסוודר היוקרתי והבהיר שלו.

את המסיבה בקבוצה של גומבוץ סיימנו באכילת לביבות, או כמו שזה הוצג לילדים – פוטטו פאנקייקס. הילד היהודי השני של הקבוצה טעם ואמר שזה לא כמו הלביבות שאמא שלו עושה. טוב, אולי אמא שלו משקיעה ומכינה לביבות שאינן משקית.

אחרי המסיבות נותרו לנו עוד שתי הדלקות נר בבית ובאמת שהגעתי אליהן עם לשון בחוץ וגם קצת עם בחילה מכל השמן הזה. אז בהדלקת הנר האחרונה לשנה זו הילדים קיבלו "סלט של חנוכה" (סלט ירקות רגיל שהוגש ליד החנוכייה) וביצה קשה (כנ"ל), וביקשו סופגניות ונענו שאין בעיה, בשנה הבאה.