יומיים אחרי שקיבלתי חיסון נגד שפעת אני נשברת ומתקשרת למרפאה:
אני: היי, קיבלתי לפני יומיים חיסון נגד שפעת, והזרוע שלי נפוחה, חמה, אדומה ומגרדת. זה נורמלי, נכון?
האחות: לא, את צריכה לראות רופא
אני: אהה. אז זה יעבור לבד?
האחות: את צריכה לראות רופא
אני: אהה. אז אני רק אקפוץ לסופרמרקט, אעשה סידורים, ואם זה לא יעבור אז לבוא?
האחות: את! צריכה! לראות! רופא!
נו טוב, אם היא מתעקשת. זה נגמר בכדורים נגד אלרגיה אגב. רר.
נ.ב רק בדיעבד זה הזכיר לי את הסיטואציה בלידה של דובוש, שהמיילדת זיהתה צירים במוניטור, ואני אמרתי לה "טוב, אני רק קופצת להביא את הילד מהגן, לעשות עוגיות כי כבר הוצאתי את החמאה מהמקרר, ואני אחזור אחר הצהריים", והיא ענתה "את! הולכת! ללדת! לפני!"(פחח, בדיעבד היא טעתה ולגמרי הייתי מספיקה לאפות את העוגיות).
אמא שלי הגיעה לביקור והביאה עימה חבילת ספרים לבקשתי, ביניהם "הקוסם מארץ עוץ", הגירסה המוערת. או כמו שאמא שלי דיווחה לי בטלפון יום לפני שהיא הגיעה: "קניתי לך את הספרים שביקשת, את החדש של מאיר שלו ואת עוץ לי גוץ לי הגירסה המוערת".לקח לי שעה להצליח לנשום שוב.
adibaolam.com 