ארכיון – עדי בעולם, אפריל 2011

4/2011

Have a happy royal wedding day!

 

החתונה המלכותית מחר והמדינה פשוט נכנסת לשיגעון חתונה. מעבר לזה שזה יום חופש לכולם, ובמלא חנויות יש שלטי "royal wedding 2011" עם כל מיני מוצרים שלא הייתם מעלים על דעתכם שאפשר להדביק עליהם את הפרצוף של וויליאם וקייט (לדעתי המנצח הוא סט חליפות לכלבים בחנות לאביזרי כלבים, לכלב זה חליפת חתן, לכלבה זה שמלת כלה, ועל כל אחד מהם יש דגל בריטי קטן ופרצופי החתן והכלה המלכותיים), אז כולם פה מאחלים "יום חתונה שמח" אחד לשני בחיוך רחב. והכי חמוד, שבבתי הספר יש היום מסיבות חתונה מלכותית, והילדים התבקשו לבוא לבושים כמו נסיכים ונסיכות. חוגגים, אין מה לומר.

ועוד בענייני החתונה: אחרי שבועות של מזג אוויר שמשי וחם, זו התחזית לימים הקרובים:

האם גם אתם רואים שרק יום אחד צפוי להיות מזג אוויר בעייתי לתהלוכת החתונה? ממ, האם היקום רומז לנו משהו?

(מקווה שלא, כאחרונת הישישות כחולות השיער, כולי התלהבות מהחתונה ומהזוג ואני מתה כבר לראות את פרינסס קייט בשמלת הכלה, ומאחלת להם חיים מלאי אושר. וכמובן ילדה שתהיה יורשת העצר, בת זוג עתידית לגומבוץ)


בסוף השבוע של האיסטר, בעודנו בפארק, הוציאה החבורה לידינו מנגל קטן. לרגע ממש התבאסנו, כי אחד היתרונות הכי הכי שווים של המקום הזה הוא שיש הרבה פארקים, עם הרבה מקום לכולם, ואף אחד לא מנפנף עליך עשן של בשר. והאמת שגם קצת התפלאנו, כי זה ממש לא נהוג כאן והיה מפתיע לראות את זה.

מתברר שזה באמת לא נהוג כאן.

כי לפעמים, אחרי ששנים חלמתי בארץ שיופיע שוטר מאיפשהו ויגיד לחבורת הערסים שצמודה אלינו בפארק שזה לא בסדר להבעיר מנגל מטר מאיפה שאנחנו יושבים, או סתם יאמר לחבורות הברברים במדשאות חוף תל ברוך שלהבעיר מנגל מתחת לשלטי "אסור למנגל" זו פשוט עבירה על החוק, דברים שחלמתי שיקרו בארץ קורים כאן. שתי דקות אחרי שהחבורה הבעירה את המנגל הופיע אאוט אוף דה בלו רכב שטח קטנטן. ירד ממנו ריינג'ר די חתיך במדים ירוקים. הוא הודיע לחבורה שהם מפרים את חוקי המשהו משהו של הפארקים, שהם מפריעים לשאר המפקנקים, ואז שלף מיכל מים ופשוט כיבה להם את המנגל. 

(צילום: האופנוען)

מסביב כולם נשמו לרווחה את האוויר הנקי שוב. אחח.


 

 

האופנוען משדרג את האופניים של הגומבוץ

 

נשאר רק ללמד אותו לעשות "וורום וורום" כשהוא נוסע. ואה, גם ללמד אותו לנסוע קדימה. אבל ברוורס, להבדיל מאמא שלו, הוא מעולה!

נכתב על ידי עדי בעולם , 28/4/2011 12:03   
195 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
ערוך כאן  ערוך במסך העריכה
תגובה אחרונה של UVKHiuWayY ב-25/11/2012 23:46

 

 


 

פתיתי אביב

 

 

אוקיי, נצפתה הסלבית הראשונה בקנה מידה עולמי שאני רואה בלונדון: הלנה בונהם קארטר, פלוס שני ילדים, פלוס כמה קילוגרמים שלא רואים בסרטים שלה, פלוס פנים נקיות מאיפור, יצאה לה מהמאפייה שהאופנוען ואני לא קונים בה כי היא נורא יקרה, עת עברנו שם עם העגלה. לקח לי שנייה להבין מאיפה היא מוכרת לי (למרבה הבושה ניסיתי להיזכר אם פגשתי אותה בג'ימבורי), עד שקלטתי. מזל שלא עשיתי לה שלום.

אניווי, שנייה אחרי שסיימתי להתלהב מזה שאני נתקלת בכוכבים הוליוודים בשכונה, האופנוען ציין שהוא נתקל בראלף פיינס רוכב על אופניים בקובנט גארדן, נתן לו לעבור לפניו ורלף הניד בראשו לתודה. ניצח, אין מה לומר.

 

 


 

חוק מרפי לתינוקות, #79

 

אין לך מה לשמור את הבגדים היקרים לשיעור הג'ימבורי*. ביום שבו תלבישי אותו בבגדים האלה, הוא יתמלא יצירתיות בשעת ארוחת הצהריים, ירים את קערת האוכל וייצוק את תכולתה על ראשו. בחמש הדקות שיש לך מהרגע שהוא סיים צהריים ועד שאת צריכה לצאת איתו לשיעור תמצאי את עצמך שוטפת לו שאריות מהשיער וגם צריכה להחליף לבגדים אחרים.

 

*ג'ימבורי: לכאורה שיעור פעילות תמים, אך למעשה תחרות אופנה לתינוקות בין אימהות משועממות. כבר ראיתי שם תינוקות עם צעיפים של ברברי. (נו, לא בדיוק צעיפים, מה שנקרא פה driblle-ons, שנראה כמו בנדנה ועשוי מפלנל). מצד אחד אני מסרבת להשתתף בשטות הזו, מצד שני אני צריכה לשמור על שגרת פליידייטס סדירה. אז אחת לכמה זמן אני מגוונת בבגד יקר בין בגדי ה-H&M הרגילים. ותודה לחברים שקונים מתנות בחנויות שלא הייתי מעזה לקנות בהם בעצמי.

 

 

 


 

 

סוף סוף אנחנו לומדים מה זה מזג אוויר בריטי אמיתי. מצד אחד – אביב חמים, שמש נעימה, פרחים בכל מקום, הכל ירוק, הפארקים מלאים.

 

 

 

מצד שני, היום, בתוך חמש דקות נעלמה השמש, ואז החל לטפטף, ובעוד האופנוען ממלמל "זה לא נורא, תיכף מפסיק", נפתחו ארובות השמיים, וטיפות ענק נשרו עלינו בדליים. וגם נהיה קר, אבל אולי זה בגלל שהיינו ספוגי מים. למותר לציין שזה כמובן היום הראשון בעשור האחרון שבו ויתרתי על בגדי הערפד הרגילים שלי (הכל שחור) ולבשתי גופיה לבנה וקלילה. אכן, שימחתי לבב אנוש עובר ושב.

 

 


 

 

 

כשגרתי בשבדיה הייתה לי נטייה להתגעגע לאוכל שלא יכולתי להשיג שם, כמו בורקס, או סלט חצילים. פה יש הכל, ולכן אני מתגעגעת לדברים שאי אפשר לקנות: האוכל של סבתא. שני דברים בעיקר. האחד – הקומפוט של סבתא מעפולה, מוגש קר קר ביום קיץ חם… בעצם זה הקינוח הכי טעים לקיץ, חוץ אולי מאבטיח.

האוכל השני שאני מתגעגעת אליו הוא סלט הכרוב של סבתא מצד אמא. שזה מוזר, כי היא בישלה המון דברים בזמנו וסלט הכרוב היה באמת רק משהו בצד. הייתי מגיעה אליה אחרי בית הספר וארוחת הצהריים הייתה מחכה לי על השולחן, וליד זה, תמיד, סלט כלשהו. בד"כ חסה, שאותו דווקא למדתי לעשות והוא הסלט שאני עד היום עושה קבוע, אבל פתאום נזכרתי בסלט הכרוב שלה, שלפעמים חיכה לי גם, ואני לא מצליחה אפילו לשחזר את הטעם. אני זוכרת רק מקטעים קצרים, מלח גס מתפצפץ בין רצועות דקות של כרוב, ואני חושבת שהיה בו גם טיפה מיונז, ולפעמים חצאי פרוסות מלפפונים, אבל זהו. אני לא זוכרת מה היה בו. איזה באסה שאני לא יכולה לשחזר, והיא כבר לא כל כך במצב של לשחזר מתכונים.

(לקח: לשאול על מתכונים כשרוצים. בפעם הבאה בעפולה אני שואלת על הקומפוט. ובאותה הזדמנות גם על סלט החצילים במיונז. הוא פי אלף יותר טעים מזה שבסופר).

 

 

 


 

 

 

חוק מרפי לתינוקות #80

 

הוא תמיד ידגים לך איזה יופי הוא מוחא כפיים בעיצומה של שטיפת הידיים אחרי ארוחת הצהריים. או ליתר דיוק: בדיוק בשניה שבה יד אחת כבר מצוחצחת ואילו היד השנייה מכוסה כולה ברוטב העגבניות של הקציצות.

 

 

 


 

 

חוק מרפי לתינוקות #81

 

אם הוא מרגיש לא יציב ושולח יד לאחוז בך כשאת שוטפת לו ידיים אחרי האוכל, הוא תמיד יאחז בך באותה יד שטרם הספקת לשטוף. אולי כדאי שתלמדי להפסיק ללבוש גופיות בהירות בימים שהוא אוכל משהו עם רוטב אדום וחולצות שחורות כשהוא אוכל יוגורט!!

 

 

 


 

 

 

פעם, כשהייתי חננה שעיתותיה בידיה, כלומר בתיכון, קראתי את כל ספריו של ג'יימס הריוט שהיו בספרייה של בית הספר. הריוט, למי שכן היו לו חיי חברה בתיכון, הוא וטרינר מיורקשייר, ובמשך סדרת ספרים שלמה הוא מתאר איך הוא מטפל בבהמות מסביבו. אפשר לומר שבתור נערה עירונית בתיכון ידעתי די הרבה על מחלות של פרות.

על כל פנים, מי ציפה שיבוא יום ואמצא את עצמי מגגלת על מחלת הפה והטלפיים, בהקשר של התינוק של עצמי. מזל שתוקנתי וזה הפה והגפיים*.

 

*אני יודעת על העניין עם החלב של העז, אבל בחייאת, מישהו מכיר חוות עיזים בלונדון? בדיוק.

 

 

 


 

 

מתישהו אני אגיע לכתוב על מד מן, הסדרה הטובה בעולם.

נכתב על ידי עדי בעולם , 26/4/2011 00:24   
93 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
ערוך כאן  ערוך במסך העריכה
תגובה אחרונה של מסטר יודה ב-29/4/2011 05:13

 

 


 

אביב הגיע פסח(א) בא

אחח.. אביב. סגרנו שבוע של מזג אוויר כה נאה וכה מהמם ששכחנו שאנגליה. ואז היום באמצע הליכה הביתה תפס אותנו גשם זלעפות ונרטבנו עד לשד עצמותינו. נזכרנו שזה אנגליה.

 

 


 

 

הודעה לכל חברותיי ובת דודי שהציעו לשלוח לי מצרכים לפסח: פה זה לא שבדיה. בכל סופר אזורי גדול יש סקשן של מדפים כשרים, ועכשיו הם גם מלאים במוצרים לפסח. ואני לא מדברת על הסופרים בשכונות היחסית ישראליות או אפילו על הסופרים בצפון לונדון, שזה אזור מאוד יהודי, אלא בכלל, כל סופר גדול, גם במרכז העיר.

 

הנה שלט שתלוי בסיינסבורי'ס (=שופרסל) גדול:

 

 

 

זה סיינסבורי'ס בצפון לונדון ולכן שם הגדילו לעשות, ויש מדפים מלאי מוצרים כשרים לפסח, ובמרחק שני מעברים משם יש מדפים מלאים במוצרים ישראלים/יהודים שלא כשרים לפסח, כולל שלט שמודיע שעשו הפרדה בין המוצרים הכשרים לפסח לבין אלה שלא. בחיי שבסופרים שקניתי בהם בתל אביב עשו פחות מזה.

 

 

המדפים עם המוצרים הלא כשרים לפסח:

 

כן, אתם רואים נכון, יש פה עוגת הבית. מי לעזאזל מתגעגע לזה שצריך את זה עד כאן? ויש גם כמובן שקדי מרק, אבקות מרק למיניהם, חמוצים (די דוחים וממש לא דומים לישראלים, רובם עם סוכר. בעע), ופלים, ושלל דברים נורא מצחיקים לראות כאן (וגם די מבלבל. ביסלי בטעם גריל קרוי כאן ברביקיו. מעניין איך קוראים לביסלי בטעם ברביקיו. עוד לא יצא לי לראות).

 

אז אין מה לדאוג לפסח הכשר שלי. (את יכולה לנשום לרווחה חן*).

(* וגם אתה אסף).

 

 


 

 

 

ונעבור לדברים המגניבים עוד יותר. פסחא. מעכשיו נקרא לו איסטר, כי אם אני קוראת לזה פסחא אני מרגישה כמו ספר מהפיפטיז. אז איסטר. חשבתי שזה חג יפה בשבדיה, אבל לא ידעתי מה זה קישוטי איסטר באמת עד שהגעתי לכאן. כל החנויות מקושטות בטירוף בארנבים, ביצים ואפרוחים. איזה תענוג.

 

דוגמאות למדפי האיסטר בחנויות.

מארקס אנד ספנסר:

 

 

 

 

וסיינסבורי'ס:

 

 

 

האופנוען ואני כמובן הסכמנו שנקנה רק דברים יהודיים ומייד נשברנו וקנינו את זה:

 

 

קופסת האיסטר של מלטיזרס. כוללת ביצת שוקולד ענקית ושלוש חבילות שאמורים למלא את הביצה בעזרתן, של מלטיזרס ועוד שני סוגים של שוקולד, שלכולם, ובכן, יש טעם של מלטיזרס. מה רע.

אני בטוחה שזה ישתלב מעולה בשולחן הסדר שלנו.

 

אבל האמת שחטיף האיסטר הכי טעים שאכלתי עד עכשיו לא הגיע בקופסה הזו, למרות שגם הוא שייך למלטיזרס. ארנב מלטיזר! ארנב שוקולד ממולא בדבר הזה שיש בתוך מלטיזרס פלוס קרם אגוזים. יאמי.

 

ושימו לב למשחק המילים בשם של זה. הו הו הו מרי איסטר.

 

 


 

 

זהו, חוזרת לניקיונות. איפה שמתי את הנוצה והנר?

נכתב על ידי עדי בעולם , 11/4/2011 22:16   
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
ערוך כאן  ערוך במסך העריכה
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-22/4/2011 22:52

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s