ארכיון – עדי בעולם, נובמבר 2008

11/2008

מממהה (על ספרים)

הבטחתי הבטחתי, ורק עכשיו אני מגיעה לכתוב את הפוסט הספרותי.

(שליש מהקוראים נושר בשלב הזה).

כן, זה פוסט על ספרים. קראתי בערך ארבעה מאז שאמרתי שאכתוב על השלושה האחרונים.

ונתחיל בזה שהכי אהבתי:

 

גלנקיל, מותחן כבשים

מחברת: לאוני סוואן

 

 

ג'ורג' הרועה נרצח, וכל עדר הכבשים יוצא לחקור את הרצח שלו. והסיפור מסופר מנקודת מבטם של הכבשים. מדובר בנקודת מבט מאוד מרעננת. כמו אצל בני האדם, גם לכל כבש יש אופי משלו ותכונות משלו, ומהר מאוד לומדים לחבב את חלקם. שלושת הכבשים שהכי אהבתי (טוב, האמת שזה הכי דהה, כי הם בעצם גיבורי הספר), הם מיס מייפל, שהיא הכבשה הכי חכמה בעדר, אותלו, שהוא הכבש השחור, ובעצם הגיבור האמיתי של העדר, ומופל דה ווייל, כבש שהכי אוהב לאכול. והאמת שאהבתי גם את שה החורף, שה שנולד שלא בעיתו ולכן כל העדר מתעלם ממנו, אבל הוא מקפיד להיות קוץ בתחת כמצופה, ובעיני הוא הילד שצעק "המלך הוא עירום".

 

הספר, שתבינו, גם מצחיק. אני אביא פה דוגמה, שהיא גם קצת ספוילר (למרות שמי שלא קרא את הספר לא באמת יבין מה הספוילר פה) וגם לא תצחיק את מי שלא קרא את הספר, או אפילו את מי שקרא את הספר ולא זוכר פרטים, אבל נו, אני צחקתי בקול, שעה.

(מי שלא רוצה להסתכן בספוילר – שיעבור לפיסקה הבאה, שמתחילה ב"קראתי")

הממושקף עלה שוב על הבמה. "ועכשיו, גבירותיי ורבותיי, אורחי ההפתעה שלנו, פגי, פולי, סמסון והשטן השחור".

"הוא פשוט המציא לנו שמות מזויפים", פעתה זורה בחרי אף.

גם אותלו נשף ברוגז. "אני נראה לכם כמו חמור?"

(עמ' 324)

(הסבר לבדיחה: כמאה ומשהו עמודים לפני כן מסופר על שכנו לעמק של העדר, החמור הקרוי שטן. בשביל הכבשים, אם כן, שטן הוא פשוט חמור. כשאותלו זוכה לכינוי שטן, הוא נעלב שקוראים לו חמור. היי, אני צחקתי, אוקיי?)

 

קראתי את הספר בבודפשט, שהיה טיול נהדר, והספר פשוט השלים אותו. מייד אחרי שסיימתי קרא אותו גם האופנוען, ונכבש מייד. קצת מביך להודות, אבל מהר מאוד המצאנו אחד לשנייה כינויים מהעדר של כבשים. ועל זה יש לומר רק דבר אחד – ממההה!

 

 

 

לאכול, להתפלל, לאהוב

מחברת: אליזבת' גילברט

 

 

כולי בווייב ההצלחה של גלנקיל, הלכתי לצומת ספרים וביקשתי ספר מוצלח לא פחות שילווה אותי בנסיעה לאיטליה. בדרך כלל אני בוחרת לבדי, אבל הפעם טרחתי לשטוח לפני שני המוכרים שבאו לעזרתי את מגוון אהבותיי הספרותיות (גרוסמן, שלו וכו), מה אני לא אוהבת (ספרי עזרה עצמית ורוחניות), וגם שמדובר בנסיעה רומנטית לאיטליה ובא לי משהו משמח. בא לי להוריד את הראש לשניהם, כי גם היא וגם הוא מכרו לי בסוף את הבסט הסלר הנוכחי, וכאילו, באמת, אתם משתתפים שעה בשיחה ספרותית כדי להמליץ בסוף על הספר שמוביל את טבלת המכירות? ועוד די דומה למה שאמרתי במפורש שאני לא אוהבת?

 

אם תגגלו את "לאכול, להתפלל, לאהוב" תגלו שמדובר בספר שהמון אנשים אהבו, ושבמשך תקופה היה ה-דבר. ביטס מי וואי. קראתי טורים של כותבים רציניים שפשוט מתמוגגים מהספר. טוב, אני לא.

 

הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון מתרחש באיטליה, ובו לומדת המחברת איטלקית, אוכלת אוכל טוב ובמקביל מספרת על המשבר שהוביל אותה לנטוש את חייה המוצלחים בניו יורק ולעבור לאיטליה. יכול להיות כיף ומעניין, ובאמת מגיע לזה לפעמים, אבל לא כתוב בכישרון יוצא דופן או מרתק באופן מיוחד.

 

החלק השני מתרחש בהודו, שם מבלה המחברת באשראם ולומדת דברים על עצמה. זה החלק בספר שגרם לי רצון א. להעיף סטירה למחברת, שמתחברת לצד הרוחני שלה ולא חוסכת מאיתנו מילים בתיאור של זה, ב. להעיף סטירה למוכרים של צומת ספרים. זה בדיוק מה שאמרתי להם שאני לא אוהבת, כל הדיבורים האלה על סליחה לעצמנו, התחברות לעצמנו ומדיטציה. רר.

 

בחלק השלישי של הספר גרה המחברת באינדונזיה ולומדת ממרפא מקומי. ייתכן שיש בחלק הזה קסם, אבל אני עוד לא סלחתי לה על הקטע של הודו ולכן לא התרשמתי בכלל.

 

בקיצור – לא. מממההההה.

 

 

 

גאווה ודעה קדומה

מחברת: ג'יין אוסטן

תירגמה מחדש: עירית לינור

 

 

 

לקחתי את הספר עם קצת חששות, כי מדובר באתגר לא קטן: לא רק שקראתי כבר תרגום אחר לספר הזה, גם ראיתי מאה פעמים את הסדרה של הביביסי, עם הדארסי הבלתי נשכח, וקשה מאוד לבוא אל הספר בלי שכל הרקע הזה כבר צרוב בי.

ייאמר לזכות עירית לינור, שהיא מודעת למצב. היא הצליחה לתרגם את הספר כשהיא א. שומרת על האווירה האוסטנית התקופתית. ב. למרות האמור בסעיף א', היא גם כתבה אותו בשפה קריאה ולא עתיקה מדי. קריא ונעים.

 

לבוגרות הסדרה קשה לקרוא את הספר בלי לראות את הסדרה מול העיניים, וטוב היה לגלות שזה לא יוצר בעיה. הספר לא סותר את הסדרה, רק מרחיב קצת, שזה מצוין. בקיצור, מומלץ. ממממההה.

 

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 20/11/2008 02:53   
127 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
ערוך כאן  ערוך במסך העריכה
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-16/2/2012 23:31

 

 


 

על עברית (ואוכל שבדי)

שיחת טלפון ליס.

אני: שלום, יש כמה ערוצים שאמורים להיות פתוחים אבל הם חסומים לי

נציג שירות: תראי, מוגדר לך שלושה חבילות, אז זה הערוצים שלך

אני: אני יודעת שיש לי שלוש חבילות, אבל אני חושבת שטעיתם בחבילות שפתחתם לי

הנציג: את זוכרת מה היו השלושה חבילות שלך?

אני: שלוש החבילות שלי היו בלה בלה בלה

הנציג: אה, אז כבר נפתח לך את החבילות החסרים

(לא משנה)

 

 


 

מתוך "דברים שלמדתי בדרך הקשה":

לא ללבוש מכנסיים שחורים של רונן חן כשאני מנקה את האמבטיה עם אקונומיקה.

 

 

 


 

 

כיוון שעברתי דירה יצא לי לבקר באחרונה בערך מאה פעמים באיקאה. כולם בטח יודעים שיש בסוף, אחרי הקופות, חנות אוכל שבדי. אני חייבת לציין שאוכל שבדי באופן כללי זה לא משהו שמתגעגעים אליו, אבל בכל זאת יש כמה דברים שהייתי שמחה למצוא בחנות. למרבה הצער, איקאה לא מביאים אותם. מה שכן, הם מביאים גם כמה דברים לא רעים. אז אם אתם תוהים מה לקנות בחנות האוכל השבדי באיקאה, הנה שלוש המלצות:

 

1. עוגיות Condis של חברת Göteborgs. זו חברה שעושה הרבה סוגי עוגיות, אבל הקונדיס הכי שוות – ביסקוויטים רכים עגולים מצופים שוקולד ובפנים קרם אגוזים. כבר בשבדיה אכלתי הרבה יותר מדי מהן.

(ואם לא קונדיס, אז לכו על גליל  Ballerina, שזה שני ביסקוויטים וביניהם קרם שוקולד, או גליל Singoalla, שזה שני ביסקוויטים וביניהם קרם וניל וריבת פטל. שניהם מיוצרים אצל אותה חברה, וגם מהם אכלתי הרבה יותר מדי בשבדיה).

 

2. עוגיות ג'ינג'ר של Anna's. בארץ הן נמכרות בטעמים קלאסי ותפוזים (והאמת שאפשר למצוא אותן גם בסופרים, לא רק באיקאה). בשבדיה הן בכלל נקראות pepparkakor, כלומר "עוגיות פלפל" בתרגום מילולי, מאוד פופולריות בתקופת כריסמס, והן נמכרות גם בגירסת קמח מלא. כמה חבל שאת הגירסה הזו לא מביאים לארץ.

 

3. קרקרים של Finn Crisp, מקמח שיפון מלא. קרקרים חמצמצים (sour dough) וטעימים.

 

 

 

 


 

 

 

אני מסדרת את ארוחת הערב. האופנוען טועם בחשדנות.

האופנוען: מה זה?

אני: תבשיל קינואה, וסלט, עם ירקות וגם שום, זה טוב למערכת החיסון שלך

האופנוען: את יודעת מה עוד טוב למערכת החיסון שלי? המבורגר.

 

 

 


 

אחינו הקטן מודיע שהוא רעב ונשלח אל ארון החטיפים שלי ושל האופנוען. כולו קרייבינג לבמבה נוגט הוא פותח את הארון ונחרד לגלות שם גרנולה אורגנית, משמשים מיובשים, אגוזי קשיו וחטיפי אורז מלא (זה היה יום אחרי שאכלנו את העוגיות שקניתי באיקאה).

אחינו הקטן: השם ישמור, מה זה הארון העצוב הזה?

אני: אנחנו מאמינים באוכל בריא

אחינו הקטן: אין שוקולד?

אני: אני לא קונה, כי אם אני קונה אני גם אוכלת אותו

אחינו הקטן: אין איזה תפוצ'יפס או במבה?

אני: אנחנו לא קונים כי האופנוען לא אוהב לאכול ג'אנק

אחינו הקטן: אין איזה משהו קטן לנשנש?

אני: רוצה חטיפי חרובים?

אחינו הקטן (לוחש לעצמו): רחמנות על הילדים שיהיו להם

 

 

 


 

שני מספרת לגילה ולי שהמרצה שלה לאמריקה הלטינית מבקש מהם לכתוב עבודה על ספר דרום אמריקאי, "אבל לא מסורינאם".

גילה: הו, דווקא סורינאם, כל הספרים שקראת משם, מה תעשי

(אז סורינאם זה בדרום אמריקה ולא ליד וייטנאם??)

(אכן, סורינאם זה בדרום אמריקה. והשטח שלהם גדול פי שמונה משלנו. והם רק חצי מיליון אזרחים. אני מנחשת ששם הנדל"ן פחות יקר).

 

 


 

 

אחד הדברים שעושים לי חום זה חנויות/חברות/פרוייקטים ישראלים שמתעקשים לקרוא לעצמם באנגלית. למשל שכונות ואזור מגורים, החל מהשכונות מאליבו או הוואלי בנס ציונה, מגדלי Yoo בתל אביב, ויש גם את השם האיום למגדל האיום שמתכננים בז'בוטינסקי – אסותא הייטס. איכס.

אז מה שמחתי לגלות שהפרויקט החדש ברמת אביב נקרא בשם העברי לכל דבר "סביוני רמת אביב". אבל מתברר שבלי אנגלית אי אפשר.

 

 

 

נו באמת, למה להתעקש לכתוב את זה באנגלית? זה אפילו לא נראה טוב, ממש קשה לקרוא את זה. בפעמיים הראשונות שחלפתי שם ולא היה לי כוח להתעמק קראתי את זה כמו "סוביניון רמת אביב", ורק אחרי זה קלטתי מה כתוב שם. נו באמת.

 

 

 


 

 

כן, מיס קיטי, אני עוד חייבת את הפוסט הספרותי, כולל "גלנקיל" (המעולה), "לאכול, להתפלל, לאהוב" (המעפן) ועוד כמה ספרים שהתווספו בדרך. אני פשוט חסרת זמן, בין עבודה/מעבר דירה/חיים. אפילו את הפוסט הדלוח הזה כתבתי במשך חמישה ימים. אז בקרוב! פוסט ספרים!

 

 


 

 

אני שוקלת להתחיל לעשות קניות סופר דרך האינטרנט, למשל שופרסל ישיר. מישהו מכיר וממליץ? ואם לא, מכירים משהו אחר?

נכתב על ידי עדי בעולם , 3/11/2008 03:00   בקטגוריות אחינו הקטן   
111 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
ערוך כאן  ערוך במסך העריכה
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-20/5/2010 21:24

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s