1. התינוק שישן כל הלילה מגיל שלושה חודשים – הוא לא התינוק שלך.
2. "קר לו/חם לו/הוא רעב/הוא עייף" – כמה שניות של צפייה בתינוק שלך מספיקות לאישה בתור בקופת חולים/סופר/דואר כדי להחליט שהיא מבינה אותו יותר טוב ממך. תתעלמי.
3. "הוא שמן מדי/רזה מדי/רציני מדי/וכו" – אחות טיפת חלב שלך שחוקה וממורמרת, וההנאה היחידה בחייה היא להפחיד אותך. אל תתני לה.
4. התינוק שנרדם לבד ברגע ששמים אותו במיטה – גם הוא לא התינוק שלך.
5. התינוק שאוהב לשחק בשקט בעגלה בזמן שאת בבית קפה עם חברות – לא, גם הוא לא התינוק שלך.
6. "אסור לכם לתת לו להתרגל להירדם על הידיים" – עצה מצוינת מבעלי ניסיון, רק שלעולם אינה מגיעה עם ההסבר איך לעשות את זה.
7. "נתתם לו בקבוק אחד עם פורמולה השבוע?? יהיו לו אסטמה, מחלות ילדות וקרניים" – כשאת מזמינה יועצת הנקה הביתה, הישמרי מאלה המיסיונריות הסבורות שפורמולה היא מהשטן. היא אמורה לעזור לך, לא לקדם את האג'נדה שלה על חשבון הפטמות הסדוקות שלך.
8. אל תפתחי פה לשטן – פתגם שלמעשה הומצא למען אימהות טריות. הניחוס עובד גיברת. התרברבת בפני חברתך שהילד ישן הרבה יותר טוב מפעם? היכוני ללילה שבו תתעוררי כל שעה, ובחמש השכמה סופית. בוקר טוב!
9. "הוא חמוד. ראית את שלי?" – מחמאה הנאמרת על ידי אם טרייה אחרת, כשלמעשה כל חפצה הוא שתעיפי מבט בתינוק שלה, שלדעתה מהמם פי אלף משלך. אין מה להיעלב, כולן סבורות שהתינוק שלהן הכי יפה. זה טיפשי מצידן, כי ברור ששלי הכי יפה.
10. "שיואו, אני נורא עייפה, הלכתי לישון בארבע בבוקר וקמתי ב-12 – רק שמונה שעות שינה!" – חברותייך הרווקות, שבד"כ את מתה עליהן, אומרות משפטים שבא לך להרוג אותן בגללם.
11. "נו, אז תעשי ילד" – עכשיו כשאת לא ישנה, את מנסה לשכנע את כל חברותייך שטרם הפכו לאימהות שיעשו גם. לכאורה בגלל האושר הצפוי להן, אבל למעשה כי זה לא פיר שרק את עייפה.
12. לישון כמו תינוק – לא מה שחשבת. תינוקות ישנים איום ונורא, מתעוררים כל שלושת רבעי שעה וגם מכל רחש בבית. מי שלא ראה את האופנוען מנסה לחנוק עיטוש באיבו מפחד להעיר, לא הבין מה זה שינה של תינוק.
13. קקי לא מעניין בשיט את חברותייך הרווקות. לעומת זאת, תמצאי שהזוגיות שלך עכשיו מלאה בשיחות עליו.
14. כל דבר שיש בשילב יש ביותר זול במוצצים, ועוד יותר בזול בחנות המעפנה הזו בגבעת שמואל שכולם נוסעים אליה. אבל מה לעשות שיש לך שילב בקניון ליד הבית ואת צריכה רק פריט אחד (זה אף פעם לא נגמר באחד אגב) ואין לך זמן לנסוע יותר מחמש דקות?
15. טמטמת הריון ממשיכה גם אחרי הלידה. עלייך להשלים עם העובדה שזכרונך אבד, ולהתחיל לרשום את מה שהרגע חשבת עליו, או שתשכחי אותו לכמה ימים.
16. שכחתי.
האופנוען נכנס למיטה ומגלה שאני ערה.
האופנוען: שלום
אני: אומר פלוטו. ומה התשובה?
האופנוען: עונה הצפרדע לפלוטו – קווה קווה!
(מסתמן שהאופנוען ואני נחשפנו יותר מדי פעמים לאיה פלוטו)
כמה חודשים בחופשת לידה והצטרפתי לדור הזקן שלא דובר את השפה העדכנית.
חדר האוכל בעבודה.
איריס: מילקי 3 ממש טעים
אני: אנחנו חייבים לנסות, גם אנחנו אוהבים מילקי
ניב: אני אוהב מילקי בקטע אחר
אני: באמת? מה אתה עושה איתו?
ניב: עדי, אני מבקש, לא לגרור את זה למחוזות סוטים
אני (מופתעת): אתה זה שאמרת שאתה אוהב את זה בקטע אחר
ניב: זה רק אומר שאני מאוד אוהב מילקי
אני: אה, ככה אתם הצעירים מדברים היום?
אוף.
סיימתי את הנערה ששיחקה באש, הספר השני בסדרת מילניום של סטיג לרסון, והוא, במילה אחת, מעולה. לא פחות מהספר הראשון וגם מתרחש כולו באזור בשטוקוהלם שבו שכן בית הספר שבו למדתי שבדית, ותיאור כל פינה שם גרם לי עונג.
אבל הערה מאוד חשובה: אל תקראו את תקציר הספר על הכריכה, יש שם ספוילר מטורף! התפנית הגדולה הראשונה של הספר מתוארת שם עד הפרט האחרון, וזה משהו שקורה רק בעמוד 200 בערך. מה הקטע? זה היה ממש מבאס להבין שזה היה ספוילר.
האופנוען ואני יושבים ליד גומבוץ ומנסים להרגיע אותו. אני משמיעה קולות מרגיעים, ערבוביה של "ששש, ששש" וגרגורים שונים. זה אכן עובד – האופנוען נרדם. גומבוץ לעומת זאת בוחן אותי בעניין.
"איזה שעון בן חיל, אשר איננו נח"
(אני תופסת את עצמי מפזמת אחרי שעברתי ליד שעון)
"לה לה לה אפצ'י"
(אני תופסת את עצמי מפזמת אחרי שהאופנוען מתעטש)
"אצבעות לי עשר יש, כל דבר יודעות הן"
(אני תופסת את עצמי מפזמת אחרי שהכנתי בהצלחה פלפלים ממולאים)
"טיק טק, טיק טק, דופק שעון בן חיל"
(האופנוען עבר ליד אותו שעון ממקודם)
"מי לא מכיר את אופיר, אופיר אוהב לנגן ולשיר"
(אני עוברת ליד תירס בסופר, וממלמלת לעצמי)
"ששששש…. שששששששש….."
(מטוס עושה רעש ליד הבית שלי. אני תופסת את עצמי מנסה להשקיט אותו)
"שששש…… ששששששש……"
(זוג קולגות רעשנים עומד ליד השולחן של האופנוען, והוא תופס את עצמו מנסה להשקיט אותם)
עדי בעולם 