קטנים של התאקלמות

נכנסת למונית. הנהג מדברת בדיבורית עם מישהי. מתעלמת מהשיחה ושוקעת במחשבותיי.
הנהג מסיים השיחה, מסתובב אליי: נחשי מי זו היתה?
אני ~משדרת גלי מוח "אני לא בעניין של שיחה עכשיו"~: אין לי מושג
הנהג: הבת שלי. נחשי איפה היא גרה?
אני ~משדרת גלי מוח "שתוק ועכשיו"~: אין לי מושג
הנהג: בקונטיקט, ליד האוניברסיטה שם
|אני ~נכנעת~: היא לומדת שם?
הנהג: מה פתאום לומדת, היא נשואה.

נוסעת במונית אחרת. הנהג פותח מוסיקה יוונית.
הנהג: זה רק טבעי שאם את נוסעת עם מוניות של "בלפור" תשמעי מוסיקה יוונית.
אני (בקול של חננה מתלהבת): למה, ללורד בלפור היה קשר מיוחד ליוון?
הנהג (שולח בי מבט של "מאיפה נפלה עליי האהבלה הזו"): זה ידוע שבתחנת בלפור יש הרבה נהגים ממוצא יווני.
~צלילי בוזוקי~


"גם הבת שלי, בגילך, התגרשה. אבל לה יש שני ילדים. עדיף לך ככה, בלי ילדים. למרות שבמקרה שלי, היא הבת היחידה שלי, לפחות ככה יש לי נכדים. אבל זה בסדר, אני לא דואגת לאמא שלך. הרי יש לה עוד שני בנים".

(העוזרת של ההורים שלי, באה לחזק ויוצאת מחוזקת).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s